מה מצויר
צמח רקפת צומח על סלע גדול ועגול בתחתית הדף, וגוש של עלים גדולים בצורת לב מכסה את רוב הסלע. מתוך העלים עולים גבעולים ארוכים ודקים. בראש כל גבעול פרח רקפת: האף הקטן של הפרח פונה כלפי מטה, ועלי הכותרת מתקפלים לאחור ומזדקפים כלפי מעלה, כמו להבה קטנה — הצורה המוכרת של הרקפת. אין בדף אנשים, אין בעלי חיים ואין כיתוב.
איפה זה נהיה עדין
הסלע והעלים הם שטחים גדולים ופשוטים שמתאימים לטוש עבה. הגבעולים ארוכים וצרים מאוד, וכדאי לצבוע אותם בעיפרון או בטוש דק כדי לא לצאת מהקו. עלי הכותרת של הפרחים קטנים יותר, ושווה לצבוע אותם לאט, עלה אחר עלה. האף הקטן שמתחת לעלי הכותרת מחולק לכמה שטחים זעירים, ואפשר לצבוע אותו כולו בוורוד כהה אחד.
הצעה לצבעים
רקפת הבר בארץ ורודה בהירה או לבנה, ובבסיס הפרח יש לעיתים כתם ורוד כהה. העלים בירוק כהה, ואפשר להוסיף בהם פס כסוף־אפרפר כמו שיש בעלי רקפת אמיתיים. הסלע באפור או בחום־בז׳ של אבן ירושלמית, והגבעולים בירוק או בוורוד־חום.
מה לעשות איתו
דף לגן ולכיתה א׳ בחורף, כשהרקפות מתחילות לפרוח בין הסלעים בגליל, בכרמל ובהרי ירושלים. אפשר לספר לילדים שהרקפת צומחת בין סלעים ובסדקים, ושאסור לקטוף פרחי בר מוגנים. הדף משלים את ענף הזית, עוד צמח ארץ־ישראלי בקטגוריה.