מה מצויר
חמש קופסאות עטופות מונחות זו על זו, והגדולה שבהן, בלי סרט, נמצאת בתחתית. על הקופסה העליונה פפיון גדול, ופפיון שני קשור בצד שמאל של הקופסאות האמצעיות. בצד ימין, לפני הקופסאות, עומדת חנוכייה גבוהה על בסיס עגול: ארבעה נרות, שמש מוגבה באמצע ועוד ארבעה, תשעה נרות דולקים. בחזית, על הרצפה, שלושה סביבונים עגולים עומדים צמודים זה לזה, עם ידית קטנה למעלה ופסים סביב הגוף.
איפה זה נהיה עדין
החלק הצפוף בדף הוא החנוכייה: שמונה קנים דקים ומתעקלים, ומאחוריהם ממשיכים קווי הקופסאות, כך שבין הקנים נוצרים הרבה שטחים קטנים וצרים. כדאי לצבוע אותה ראשונה, בעיפרון מחודד. גם הסרטים מחלקים חלק מהקופסאות לכמה שטחים נפרדים, והפיתוי הוא לצבוע כל קופסה בצבע אחד ולהתעלם מהם; עדיף לצבוע קודם את כל הסרטים, ורק אחר כך את הנייר סביבם.
הצעה לצבעים
צבע אחר לכל קופסה, וכל הסרטים והפפיונים באותו צבע אחד — זה מה שמחזיק את הערימה כמו קבוצה אחת. אם רוצים מראה חגיגי, כחול ולבן לקופסאות וסרטים בכסף. החנוכייה בזהב, כדי שתבלוט מול הקופסאות שמאחוריה, הלהבות בצהוב בהיר, והסביבונים בעץ בהיר.
מה לעשות איתו
אפשר לצבוע, לגזור את הפפיון העליון ולהדביק אותו על מתנה אמיתית במקום מדבקת ברכה. הדף עובד גם כ״רשימת משאלות״: משאירים את הקופסאות לבנות, ובכל אחת הילד מצייר מה היה רוצה לקבל באחד מימי החג. לפני שמתחילים שווה לספור יחד את הנרות בחנוכייה: שמונה נרות ועוד שמש, כמו בלילה האחרון של החג.