שני ילדים עומדים זה מול זה, אחד מושיט יד והשני לוחץ אותה.
הקובץ נפתח בדפדפן ואפשר להדפיס אותו ישירות משם. אין הרשמה, אין סימן מים, ואין הגבלה על מספר ההדפסות. איך להדפיס בלי שוליים חתוכים
שני ילדים עומדים זה מול זה בחצר בית ספר. האחד מושיט יד פתוחה קדימה והשני מושיט את ידו לקראתה, ושניהם מחייכים. מאחוריהם ספסל וגזע עץ עם נוף מעוגל, ובאוויר שביניהם מצויר לב אחד בקו פתוח. הרצפה מצוירת כקו פשוט עם שיח נמוך בצד.
שתי הידיים שנפגשות במרכז הן השטח הקטן ביותר בדף והן גם הנושא שלו. אם צובעים אותן בטוש הן מתמזגות לגוש אחד ואי אפשר לראות שיש שם שתי ידיים נפרדות. עיפרון בהיר בלחיצה חלשה, והשארת הקו שבין שתי כפות הידיים לבן, היא מה ששומר על התמונה קריאה.
לשני הילדים צבעי בגדים שונים מאוד זה מזה, כי הם עומדים קרוב מאוד והם כמעט באותו גובה. הלב שביניהם באדום או בוורוד, והוא הדבר היחיד בדף שכדאי לצבוע בצבע מלא וחזק. העץ והספסל בגוונים רגועים שלא ימשכו תשומת לב.
זה הדף שמסביר את היום בלי להגיד עליו מילה. הוא מתאים לגן ולכיתות הנמוכות בשבוע שלפני החג, כשמדברים על לבקש סליחה ממישהו אמיתי. בכיתה אפשר לתת לכל ילד לצבוע אחד ולכתוב מאחור למי הוא מתכוון — ואז להחליט בעצמו אם למסור או לא.
