מה מצויר
מנדלה עגולה שבמרכזה כתובה המילה סוכות באותיות חלולות ועבות, בתוך עיגול שמוקף מסגרת דקה של שיניים קטנות. סביבו טבעת של עלי כותרת מחודדים שחופפים זה לזה, אחריה טבעת של קשתות מעוגלות, אחריה רצועה שבכל אחד ממקטעיה צרור של שלושה עלי הדס, והטבעת החיצונית בנויה מקשתות גדולות שמחולקות בקווים ישרים. כל צורה היא קו פתוח עם פנים לבן.
איפה זה נהיה עדין
האותיות במרכז חלולות, והפתחים הקטנים בתוך ה־ס וה־ת נסגרים מהר תחת טוש עבה. כדאי לצבוע את המילה בעיפרון מחודד, או להשאיר אותה לבנה ולצבוע רק את העיגול שסביבה. בטבעות עצמן העיקר הוא עקביות: מסיימים טבעת שלמה לפני שעוברים לבאה, ולא עובדים לפי מה שנוח ליד באותו רגע.
הצעה לצבעים
שיטה שעובדת כאן: אותו גוון בכל טבעת, מהכהה במרכז לבהיר בחוץ או ההפך. צרורות ההדס בירוק כהה, עלי הכותרת בצהוב־ירקרק, והקשתות החיצוניות בחום עץ בהיר — הצבעים של הסכך והסוכה. את האותיות שבמרכז כדאי לצבוע בצבע אחד חזק שלא חוזר בשום טבעת, כדי שהמילה תיקרא גם מרחוק.
מה לעשות איתו
זה הדף היחיד בסט שמבוגרים לוקחים לעצמם, וזה בסדר גמור. הוא מתאים לשעה שקטה בסוכה אחרי שהילדים נרדמו. אם צובעים אותו בעפרונות ומגמרים, הוא נראה מספיק טוב כדי למסגר ולהוציא שוב בשנה הבאה — וזה גם הדף הכי מתאים להדפיס בשני עותקים ולצבוע יחד עם ילד גדול.