מה מצויר
חמישה בני משפחה יושבים סביב שולחן ערוך בתוך הסוכה. מעליהם סכך של כמה ענפי דקל גדולים ונפרדים, ובין הענפים נראים שלושה־ארבעה כוכבים. מהקורות תלויים קישוטים על חוטים, ובמרכז השולחן עומדת קערת פירות. הכיסאות, הצלחות והכוסות מצוירים כולם בקו פתוח.
איפה זה נהיה עדין
זה הדף העמוס ביותר בסט ויש בו הרבה אזורים קטנים — צלחות, כוסות, פרצופים. הטעות הנפוצה היא להתחיל מהם. עדיף להתחיל דווקא מהשטחים הגדולים, כלומר מהסכך ומהדפנות, ורק אז לרדת לפרטים; כשהרקע כבר צבוע קל יותר לראות אילו פרטים בכלל צריכים צבע ואילו אפשר להשאיר לבנים.
הצעה לצבעים
הסכך בירוקים וחומים מעורבים, השמיים שבין הענפים בכחול כהה כדי שהכוכבים הלבנים יבלטו — זה הפרט שהופך את הדף לערב ולא ליום. מפת השולחן בלבן או בפסים עדינים, והפירות בקערה הם המקום לאדום, לכתום ולסגול.
מה לעשות איתו
דף למי שכבר יודע לצבוע לאט. הוא לוקח זמן, וזה היתרון שלו: אפשר להוציא אותו בערב החג כשהארוחה נמשכת והילדים סיימו לאכול הרבה לפני המבוגרים. בגלל שהוא מצויר בפרספקטיבה של חדר שלם הוא גם נראה טוב ממוסגר, והוא הדף היחיד כאן ששווה להדפיס על נייר כבד יותר.