מה מצויר
המגרש נראה מנקודת מבט שמאחורי אחד השערים. רשת השער הקרוב חוצה את החלק התחתון של הדף, ומעברה משתרע המגרש עם רחבה, נקודת פנדל, קו אמצע ומעגל מרכזי. שמונה שחקנים פרושים על המגרש, ובארבע הפינות מגדלי תאורה.
איפה זה נהיה עדין
הפרספקטיבה היא מה שהופך את הדף למאתגר: המגרש מצטמצם לכיוון האופק, ולכן שמונת השחקנים קטנים מאוד בחלק הרחוק וגדולים יותר בקרוב. אי אפשר לתת להם פרטים — צבע אחיד לכל שחקן זה כל מה שצריך. קווי המגרש חייבים להישאר לבנים.
הצעה לצבעים
שני ירוקים לדשא בפסים לסירוגין, כמו במגרש אמיתי — זה הפרט שגורם לדף להיראות נכון. הקווים לבנים, לא צבועים. שתי הקבוצות בשני צבעים שונים לגמרי, אחרת אי אפשר להבין מי נגד מי. היציע שברקע בגוון עמום אחד.
מה לעשות איתו
הדף הרחב ביותר בקטגוריה, והוא היחיד שמראה משחק שלם ולא רגע יחיד. הוא לוקח כשלושים דקות מגיל שמונה. הוא גם שימושי להסבר על מבנה המגרש — אפשר לבקש מילד לסמן את הרחבה, את נקודת הפנדל ואת קו האמצע לפני שהוא צובע, וזה הופך אותו לתרגיל.