מה מצויר
חמש סופגניות תפוחות ערוכות על צלחת עגולה, בגדלים שונים, וחלקן מסתירות קצת את אלה שמאחוריהן: שתיים מאחור, אחת מימין, אחת משמאל מלפנים, והגדולה מכולן בחזית. על כל סופגנייה יש גוש ריבה שממנו נוזלת טיפה קטנה, על הכיפה פזורות נקודות סוכר קטנות, ובבסיס עובר פס בצק. מאחורי הצלחת, בצד ימין, עומד כד שמן עם ידית, ובתוכו קו שמסמן את גובה השמן. לצלחת יש שפה חיצונית, שקע פנימי וקו ברק קצר בחזית.
איפה זה נהיה עדין
הסופגניות צמודות זו לזו, והקווים שמפרידים ביניהן הם המקום שבו הכי קל לחרוג. כדאי להתחיל מהגדולה שבחזית ולהתקדם לאחור. את הריבה צובעים ראשונה בכל סופגנייה, כי היא השטח הקטן, ואת נקודות הסוכר אפשר להשאיר לבנות, והן נראות כמו אבקת סוכר.
הצעה לצבעים
חום־זהוב לבצק ואדום לריבה נותנים את הניגוד הברור ביותר. את פס הבצק שבבסיס אפשר לצבוע בגוון בהיר יותר, כמו הפס הבהיר שיש לסופגנייה אחרי הטיגון. לכל סופגנייה אפשר לתת ריבה בצבע אחר: אדום, סגול או כתום. הכד בחום או בירוק־זית, השמן בצהוב, והצלחת בתכלת.
מה לעשות איתו
מתאים לתלות במטבח בשבוע שלפני החג, במיוחד אם מכינים סופגניות בבית. אפשר לתת לכל ילד במשפחה לצבוע סופגנייה אחת בצבע משלו ולחתום את שמו לידה. הדף עובד גם כשלט לדוכן הסופגניות במסיבת כיתה, כי הצורות פשוטות וברורות גם ממרחק.