מה מצויר
סלמנדרה אחת גדולה צועדת שמאלה על אבן גדולה ועגולה. יש לה ראש עגול עם עין גדולה וחיוך, גוף ארוך עם נקודות עגולות וזנב ארוך ומחודד. רואים את כל ארבע הרגליים: שתי רגליים קדמיות ושתי רגליים אחוריות, והרגליים הרחוקות מציצות מאחורי הקרובות. ממש מעל הסלמנדרה ענן ושלוש טיפות גשם, ולמטה ליד האבן שני עלים שנשרו ושתי פטריות. אין בדף אנשים ואין כיתוב.
איפה זה נהיה עדין
האבן, הענן והגוף של הסלמנדרה הם שטחים גדולים שמתאימים לטושים עבים של גן. החלקים הקטנים הם האצבעות הדקות ברגליים, הנקודות על הגב והנקודות על כובעי הפטריות, ואותם כדאי לצבוע בטוש דק או להשאיר לבנים.
הצעה לצבעים
הסלמנדרה הכתומה שחורה ומבריקה, עם כתמים בצהוב או בכתום — אפשר לצבוע את הגוף בשחור או בחום כהה ואת הנקודות בכתום־צהוב בוהק. את האבן אפשר לצבוע באפור, את העלים בחום ובכתום של סתיו, את הפטריות בחום־בז׳ ואת הענן בתכלת־אפור.
מה לעשות איתו
דף לגן ולכיתה א׳ בתחילת החורף, כשמדברים על הגשם הראשון ועל החיות שמתעוררות איתו: הסלמנדרה הכתומה חיה ביערות הכרמל והגליל, מסתתרת מתחת לאבנים בקיץ ויוצאת בלילות גשומים. אפשר לספר לילדים שהיא חיה מוגנת, שלא נוגעים בה ולא מרימים אותה, ושהעור שלה צריך להישאר לח. הדף משלים את קיפוד בגשם הראשון ואת צב יבשה בין החצבים, עוד שתי חיות שפוגשים בטבע בארץ בסתיו.