מה מצויר
יעל אחד גדול עומד על סלע עגול וגדול ופונה שמאלה. יש לו ראש אחד עם עין גדולה אחת וחיוך, אוזן מחודדת אחת, זקנקן קטן מתחת לסנטר ושתי קרניים ארוכות שמתעקלות אחורה, עם פסים לרוחבן. ארבע רגליים דקות עם פרסות קטנות עומדות על הסלע, ויש לו זנב קצר. מאחור רכס של הרי מדבר, שמש עגולה ושתי אבנים קטנות, וליד הסלע שני שיחים קטנים של עשב. אין בדף אנשים ואין כיתוב.
איפה זה נהיה עדין
הקרניים הן החלק הקטן היחיד בדף: הפסים מחלקים כל קרן לשטחים קטנים, ואפשר לצבוע אותן בטוש דק או לתת לכל פס גוון אחר של חום. הגוף, הסלע והשמש הם שטחים גדולים שמתאימים גם לטושים עבים של גן. ההרים שמאחור לא סגורים לגמרי, ולכן במילוי בלחיצה הם נצבעים יחד עם השמיים.
הצעה לצבעים
יעל נובי הוא בצבע חום־בהיר או חול, עם בטן בהירה יותר ורגליים עם פסים כהים, והזכר מקבל זקן כהה. את הקרניים אפשר לצבוע בחום־אפור, את הסלע באפור או בחום־ורדרד של אבן המדבר, את ההרים בכתום־חום ואת השמש בצהוב.
מה לעשות איתו
דף לגן ולכיתה א׳ כשמדברים על חיות ארץ ישראל ועל המדבר: היעל הנובי חי בעין גדי, במצוקי ים המלח ובמכתש רמון, ומטפס על צוקים תלולים בזכות פרסות שאוחזות בסלע. אפשר לספר לילדים שהיעל הוא חיה מוגנת, שלא מאכילים אותו בטיול, ושלזכרים יש קרניים ארוכות וזקן. הדף משלים את צב יבשה בין החצבים ואת קיפוד בגשם הראשון, עוד שתי חיות שפוגשים בטבע בארץ.